מתקרבים לצומת T
מאז הגיליון הקודם הספקנו לעבור מלחמה מול איראן ובעת כתיבת כתבה זו טרם התבהרה תמונת המלחמה והאם אנו לקראת מלחמה נוספת מול איראן. חוסר הוודאות הביטחונית , כנראה תישאר עמנו עוד שנים רבות. מבחינה כלכלית כמו מבחינות רבות אחרות .
נתוני המקרו כלכלה של ישראל מורכבים ומוצגים לעיתים ליתר חיוב ולעיתים ליתר שלילה. המצב העובדתי הוא די פשוט, נכון לשנים האחרונות, סקטור ההייטק בישראל מצליח לסחוב את כלכלת ישראל ובכך לאפשר לכלכלה לעמוד בצרכים העצומים והמשתנים. השילוב בין פריון גבוה של סקטור ההייטק, לחוב ציבורי נמוך לפני מספר שנים היווה גורם מכריע ביכולתנו לצלוח את המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות ישראל. שילוב זה אינו מובטח פני עתיד.
אירועי השנים האחרונות העלו את החוב הציבורי שלממשלת ישראל מ 822 מיליון ₪ בשנת 2019, לשיא של 1.4 טריליון ₪ (תחזית לשנת 2026).לא מדובר על גידול בסכום , אלא גם בזינוק בריביות שצריך לשלם כתוצאה מהאינפלציה בעולם מאז מלחמת רוסיה אוקרינה. סך החזרי הקרן והריבית אליו נדרשת הממשלה הולך וגדל מסעיף תקציב המדינה. על פי ניתוח בנק ישראל סך עלויות המלחמה הישירות והעקיפות עד כה הינן 405 מיליארד ₪ . רוב עלות המלחמה בוצעה באמצעות הגדלת רכיב החוב הממשלתי, כלומר, הממשלה לקחה הלוואות שהציבור ישלם במשך שנים רבות.
העלייה הגבוהה בחובות, (מגמת הגידול צפויה להתרחב לאור דרישות משרד הביטחון לשנים הבאות) תרמה לכך שהמשק לא נכנס למיתון. העברת כספים לאנשי מילואים, מפונים, נזקי מס רכוש וכו’ לצד העברות כספים סקטוריאליות, נכנסו למשק ואחראיות באופן חלקי גם לעליה בתקבולי המס (אפקט שמהווה תמריץ זמני ולא בסיס לכלכלה מבוססת פריון).
תמונת המקרו בישראל מכונה על ידי כלכלנים - “פרדוקס העושר הישראלי”, לפיו ישראל “עשירה” על הנייר אבל”ענייה” בסופר. הבשורות הטובות הינן שהתוצר הכלכלי גדל בעשור האחרון בצורה משמעותית. כאשר מודדים את התוצר לנפש בישראל אנו ברשימה מכובדת במיקום העולמי (מקום 20), אך נתון זה מתייחס לרמת ההכנסה שאנו מייצרים, מאידך שבוחנים כמה אנו משלמים על שירותים ומוצרים, (כלומר תוצר לנפש לאחר עלויות יוקר המחייה) מצבנו מדרדר למקום 51 בעולם.
מדובר על פער עצום שברובו המכריע נוגע לאוזלת יד של ניהול ממשלתי וחוסר ברפורמות כלכליות. ישראל היא מדינה שמייצרת המון ערך (נומינלי), אך “מבזבזת” חלק ניכר ממנו על עלויות מחייה לא יעילות. המלחמה הפכה את המשימה של הורדת יוקר המחייה לקשה ודחופה יותר.
הסיבה העיקרית לפער היא רמת המחירים הגבוהה בישראל, שהיא מהגבוהות בעולם המפותח. חוסרתחרותיות וריכוזיות: ענפי המזון, הטואלטיקה והחקלאות בישראל ריכוזיים מאוד.כשאנחנו משלמים 25% יותר מממוצע ה-OECD על אותה סל קניות, “כוח הקנייה” של התוצר שלנו נשחק.דיור: עלויות הדיור הגבוהות בישראל נחשבות ל”משקולת” כבדה על מדד ה-PPP.אנחנו מייצרים הרבה ערך (הייטק וכו’), אבל חלק עצום ממנו הולך לכיסוי עלויות מחייה בסיסיות.
השפעת המלחמה על התחזיות (2024-2026)- המלחמה יצרה “בלם” משמעותי על הצמיחה לנפש, וההשפעות שלה מתחלקות לשלושה תחומים:
פגיעה בפריון: גיוס המילואים הנרחב (במיוחד מהייטק) פגע ביכולת הייצור. זה אומר שאנחנו מייצרים פחות ערך לכל שעת עבודה.
עליית מחירי היבוא והלוגיסטיקה: שיבושי השיט בים האדום והתייקרות הביטוחים לישראל מתגלגלים למחירים לצרכן. זה מקטין את כוח הקנייה עוד יותר ומוריד אותנו בדירוג העולמי.
גירעון וצמיחה עתידית: הממשלה נדרשת להעלות מסיםכדי לממן את המלחמה. מסים גבוהים יותר פירושם פחות הכנסה פנויה לצריכה, מה ששוחק את רמת החיים הריאלית.
עד כה תיארתי את הצד השלילי של ההתפתחויות. ובכןלא הכל שלילי, מצב הנכסים הפיננסים של הציבור בשיא לאור העליות בשווקים הפיננסים בישראל ובעולם. יתרות המט”ח של בנק ישראל שומרים על רמות שיא בהשוואה בינלאומית ומהווים כרית בטחון ליציבות פיננסים.
קטר ההייטק יכול להמשיך ולהוביל את ישראל לעתיד כלכלי בטוח שיעמוד באתגרי העתיד. כדי להגיע ליעד מומלץ שהממשלה הבאה תפעל על פי חוות דעת של אנשי מקצוע איכותיים. במקרה זה היועץ הכלכלי לממשלה הנו נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון, ולהלן המלצותיו כפי שהציג לאחרונה בכנס מכון אהרון:
“ישנו הצורך בהשקעה במנועי צמיחה כגון השקעה בחינוך, תשתיות תחבורה מתקדמות, ועוד. מה שמחייב בחינה מחודשת של ההוצאות, וקיצוץ באלה שאינן תומכות בצמיחה, ואף פוגעות בהשתתפות בשוק התעסוקה ובפריון העבודה. לתקציב הביטחון, שבשנים האחרונות עלה בצורה ניכרת, תפקיד מרכזי בעיצוב התקציב כולו. לכן נדרש לבנותו בהתאם למפת האיומים העדכנית ומתוך ראיה הוליסטית של כלל צרכי החברה והמשק. על מנת לעמוד בגרעון שיוביל לתוואי יורד ביחס החוב לתוצר, נדרש לרסן ככל הניתן את הוצאות הביטחון תוך מענה למפת האיומים, ובהתאם מציאת מקורות תקציביים חלופיים (ביטול סעיפים שאינם תומכים במנועי צמיחה מחד והתאמת בצד ההכנסות)”.
בעוד מספר חודשים ישראל מגיעה לצומת הכרעה בבחירות, לא מדובר כאן רק על שאלת מי יהיה ראש הממשלה, אלא, גם לנקודה קריטית בנושאי קבלת החלטות כלכליות. לפנינו הכרעה – האם ישראל תוכל להמשיך לממן את הגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה החרדית? האם ישראל יכולה להמשיך לממן את משרד החינוך כפי שהיה עד היום? (ללא שינוי במודל התעסוקה והניהולספק אם מדדי הפריון של הדור הבא יהיו תחרותיים ביחס לעולם). האם ישראל יכולה לממןסקטור ציבורי גדול ללא מדדי יעילות (ולמנוע מינוי מקרובים לא מתאימים לתפקידיניהול?). ללא קבלת החלטות הכרחיות בתחום הכלכלי , רמת החיים בישראל תרד.
מחקרם העדכני של פרופ’ אודי ניסן (בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית) וד”ר הלה אקסלרד (מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן), שהוצג בכנס השנתי של מכון אהרן, קובע כי הציבור החרדי אינו עונה על קריטריונים של אוכלוסייה נזקקת, ורמת החיים בפועל של משקי הבית החרדיים שקולה לעשירונים 6–8 במדינת ישראל.
להלן הממצאים והנקודות המרכזיות מתוך המחקר:
הטיית מדדי העוני: מערכת הרווחה בישראל מודדת עוני לפי הכנסה בלבד. הגברים החרדים בוחרים שלא לעבוד, דבר שמוריד באופן מלאכותי את הכנסתם ומציג אותם כעניים הזכאים להטבות.
רמת חיים גבוהה: למרות הכנסה רשמית נמוכה, מדדי הנזקקות המהותיים מראים כי האוכלוסייה החרדית אינה ענייה, אלא נהנית מרמת חיים שלמעמד בינוני-גבוה.
משק בית חרדי, מקבל מהמדינה סבסוד נטו של 752 שקלים בחודש. לאורך חייו, משק בית חרדי משלם רק כ-2 מיליון שקלים במסים ישירים. משק בית יהודי לא-חרדי: משלם למדינה מס נטו של כ-4,000 שקלים בחודש. לאורך חייו, הוא משלם כ-5.2 מיליון שקלים במסיםישירים (פער של 3.2 מיליון שקלים לטובת משק הבית החרדי). משק בית ערבי: משלם למדינה מס נטו של 450 שקלים בחודש.
הטיה לטובת ילדים: קצבאות והטבות רבות (כגון הנחות בארנונה, נקודות זיכוי ומענקי לידה) מותאמות למבנה המשפחה החרדית. סבסוד מעונות יום: הילדים החרדים מהווים רק 11% מכלל הילדים בישראל, אך הם גורפים 55% מכלל תקציב ההנחות במעונות היום. לשם השוואה, הילדים הערבים (המהווים20% מהילדים) מקבלים רק 6% מההנחות הללו.
בעשור האחרון חל שיפור במצבה התעסוקתי של החברה הערבית, בעוד שיעורי התעסוקה ורכישת ההון האנושי בקרב גברים חרדים נותרו בקיפאון מוחלט.
הריבוי הטבעי המהיר, בשילוב העובדה שגברים חרדים רבים מגיעים לגיל זקנה ללא פנסיה, יובילו לכך ש-80% עד 90% ממשקי הבית החרדים יהיו תלויים לחלוטין ברשת הביטחון הציבורית בגיל מבוגר. מצב זה מהווה סכנה לקריסה המערכת הפנסיונית . על פי החוקרים , נדרש שינוי יסודי והקשחת מדיניות הרווחה כדי למנוע קריסה כלכלית של המשק הישראלי.
אזהרות בנושא כלכלת ישראל בעתיד כתוצאה מהריבוי הצפוי בדמוגרפיה של החרדים, בהינתן המשך מדיניות רווחה מפלה ולא הגיונית ידועה לנבחרי הציבור. הידע מועבר בכתב ובעל פה באמצעות ישראל, משרד האוצר, ניירות עמדהשל מכונים, מחקרים אקדמיים. ישראל מתקרבת לצומת T לטווח ארוך האם מתקנים את המצב במהירות אושנכנסים למסלול הדרדרות צפוי וידוע מראש. לאנשארו ימים רבים להבין -מה תהייה הבחירה.